בכל שנה מחדש, כשמגיעה פרשת ויצא, ההתנהגות של לבן כלפי יעקב פשוט מקוממת מחדש. אבל שיא השיאים של החוצפה, בעיני, היא האזהרה של לבן לפני שהוא "משחרר" את יעקב: "אם תענה את בנותי...". כלומר, אוי ואבוי לך אם תעיז להרע לבנות שלי.
זה כל כך מוכר, כל כך מזכיר את אותם אבירי זכויות שסובבים אותנו, אותם יפי-נפש שרוממות טובת הנשים בגרונם, בעוד הם עצמם מאמללים בלי רחמים את הנשים שבחברתם.
הוא הרי מכר את הבנות שלו, כפי שהן בעצמן העידו: "הלא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו...", הוא התייחס אליהן כחפץ, כאובייקט עובר לסוחר, וכל זאת לא מפריע לו להטיף ליעקב.
כל כך מוכר, וכל כך עצוב.
להטיף לקבוצות אחרות שיתנהגו יותר יפה עם הנשים שלהם או הילדים שלהם, זה אפשר!
זה אפילו די כיף, ובעיקר, זה נחמד מאד להרוויח שני ציפורים במכה אחת: גם להתעלל במישהו אחר וגם להרגיש באותו זמן חסוד וצדיק.
תסתכל על עצמך לבן! תסתכל על הפצעים הפעורים בלבותיהן של הנשים שסביבך, אותן נשים מטופחות ומגונדרות שמחייכות אליך, אך שונאות ומקללות אותך בסתר. קשוט עצמך תחילה.
זה כל כך מוכר, כל כך מזכיר את אותם אבירי זכויות שסובבים אותנו, אותם יפי-נפש שרוממות טובת הנשים בגרונם, בעוד הם עצמם מאמללים בלי רחמים את הנשים שבחברתם.
הוא הרי מכר את הבנות שלו, כפי שהן בעצמן העידו: "הלא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו...", הוא התייחס אליהן כחפץ, כאובייקט עובר לסוחר, וכל זאת לא מפריע לו להטיף ליעקב.
כל כך מוכר, וכל כך עצוב.
להטיף לקבוצות אחרות שיתנהגו יותר יפה עם הנשים שלהם או הילדים שלהם, זה אפשר!
זה אפילו די כיף, ובעיקר, זה נחמד מאד להרוויח שני ציפורים במכה אחת: גם להתעלל במישהו אחר וגם להרגיש באותו זמן חסוד וצדיק.
תסתכל על עצמך לבן! תסתכל על הפצעים הפעורים בלבותיהן של הנשים שסביבך, אותן נשים מטופחות ומגונדרות שמחייכות אליך, אך שונאות ומקללות אותך בסתר. קשוט עצמך תחילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה