במסגרת שיחה עם כמה חברים, דיברנו על כך שהרגשות שלנו מהוות במובנים מסויימים מכשול וחולשה. בעולם תחרותי-קפיטליסטי, בו הכל נמדד בהישגים ויכולות, אדם אטום לזולת, שממוקד במטרה וחותר אליה בכל הכוח, מבלי חישובים רגשיים של טובת הזולת, ומבלי הזדקקות למערכת ערכים מעכבת הכוללת "נימוסים", "מוסריות", "התחשבות" וכו', יגיע הרבה יותר רחוק.
למעשה הדבר הזה משתקף גם במציאות. לצערנו הרב, אנו פוגשים לא פעם אנשים שהגיעו למעמד גבוה, ומהר מאד אנו מגלים שעשו זאת תוך כדי דריסת הרבה אנשים בדרך, וכל זאת בזכות תכונה אחת הכרחית: אטימות.
נמצא שהרגשן, האכפתי והמתחשב הוא בעצם "נכה". אלא שזו כל האנושיות שלנו! זה מה שהופך אותנו לבני-אדם, זה מה שמייחד אותנו מהבהמה. ואדם אטום - הוא, איך לומר בעדינות, לא כל כך אנושי, או: סוג של מכונה.
והוספתי על כך: שבעיני זו הסיבה שהנשים הן יותר נעלות מהגברים מבחינה רוחנית (כך לפחות כותב המהר"ל מפראג). מצד אחד, הן יותר חלשות פיזית, רגישות ואכפתיות. מה שהופך אותן בג'ונגל העולמי למוגבלות יותר, אבל מאידך גיסא - הן הרבה יותר אנושיות מהגברים.
וזו לדעתי הטעות הגדולה של העולם המערבי, שדוחף בכח את הנשים לזירת הקרב הגברית, ומנסה "לאלף" אותן להיות יותר דורסניות. זה פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש, ואני מתפלל על כך שהמזימה הזו לא תצלח. היכולת האמפתית המופלאה של הנשים, הכשרון המדהים שלהן להתחבר לאדם אחר, נעלמים ונאלמים בתוך החברה הגברית התחרותית, המוחצנת, המלאת-אגו.
חז"ל כבר אמרו "דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה". המשפט הזה, שנתפס היום כשוביניסטי, הוא בעצם שיר הלל לאשה. תנו דעתכם על המיעוט שבמיעוט של נשים המואשמות ברצח. האם המשפט "דרכו של איש לרצוח ואין דרכה של אשה לרצוח" הוא שובינסטי? האם הייתם פועלים כדי לשנות מציאות זו?
(בעתיד עוד אכתוב על כך בהרחבה - בלי נדר, כעת כתבתי במהירות ובקצרה במגבלות הזמן המצומצם).
למעשה הדבר הזה משתקף גם במציאות. לצערנו הרב, אנו פוגשים לא פעם אנשים שהגיעו למעמד גבוה, ומהר מאד אנו מגלים שעשו זאת תוך כדי דריסת הרבה אנשים בדרך, וכל זאת בזכות תכונה אחת הכרחית: אטימות.
נמצא שהרגשן, האכפתי והמתחשב הוא בעצם "נכה". אלא שזו כל האנושיות שלנו! זה מה שהופך אותנו לבני-אדם, זה מה שמייחד אותנו מהבהמה. ואדם אטום - הוא, איך לומר בעדינות, לא כל כך אנושי, או: סוג של מכונה.
והוספתי על כך: שבעיני זו הסיבה שהנשים הן יותר נעלות מהגברים מבחינה רוחנית (כך לפחות כותב המהר"ל מפראג). מצד אחד, הן יותר חלשות פיזית, רגישות ואכפתיות. מה שהופך אותן בג'ונגל העולמי למוגבלות יותר, אבל מאידך גיסא - הן הרבה יותר אנושיות מהגברים.
וזו לדעתי הטעות הגדולה של העולם המערבי, שדוחף בכח את הנשים לזירת הקרב הגברית, ומנסה "לאלף" אותן להיות יותר דורסניות. זה פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש, ואני מתפלל על כך שהמזימה הזו לא תצלח. היכולת האמפתית המופלאה של הנשים, הכשרון המדהים שלהן להתחבר לאדם אחר, נעלמים ונאלמים בתוך החברה הגברית התחרותית, המוחצנת, המלאת-אגו.
חז"ל כבר אמרו "דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה". המשפט הזה, שנתפס היום כשוביניסטי, הוא בעצם שיר הלל לאשה. תנו דעתכם על המיעוט שבמיעוט של נשים המואשמות ברצח. האם המשפט "דרכו של איש לרצוח ואין דרכה של אשה לרצוח" הוא שובינסטי? האם הייתם פועלים כדי לשנות מציאות זו?
(בעתיד עוד אכתוב על כך בהרחבה - בלי נדר, כעת כתבתי במהירות ובקצרה במגבלות הזמן המצומצם).
