יום ראשון, 22 באפריל 2012

סדר בראש

אמנם פסח כבר מאחרינו, אבל עבודות הסדר והניקיון שקדמו לו הכניסו בי מוטיבציה לשפר את הסדר הכללי בבית. כשאני אומר לשפר, אני מתכוון "לשדרג", כלומר לעשות שינוי ברמה המערכתית, ולא רק שינוי קוסמטי של להזיז דבר או שנים מקצה אחד לקצה שני בבית. לצורך זה הלכתי לחנות כלי הבית הקרובה והצטיידתי בסלסלאות, ארון מגירות קטן, ועוד כמה אביזרים שברגע שראיתי אותם - ידעתי שאני צריך אותם בשביל להיות מסודר יותר. ומתברר ששינוי טכני כזה עושה פלאים. סלסלה אחת בתוך ארון, או מגירה נוספת להניח דברים שעד כה לא היה להם מקום מוגדר, פשוט משפרים באחת את ההתנהלות. צריך לעשות את זה - בכדי להבין!
ומכאן, כמובן, עולה מיד המחשבה, אולי כדאי לעשות באותו אופן קצת סדר בראש, ומתעוררת השאלה איפה אפשר להשיג את המגירות, הסלסלאות והתיקיות, בעזרתם אפשר לסדר את בליל המחשבות, רעיונות, רגשות, דאגות, אשמות, שמתרוצצים לנו בראש דבר יום ביומו. צריך פשוט לברוא את ה"מגירות" האלה במוח. נגיד, מגירת מטלות - ממנה שולפים את המטלות בזמן המתאים. בזמנים אחרים, נניח להן לשכון אחר כבוד במגירה שלהן מבלי להתערבב עם, נניח, הפריטים שאמורים להמצא במגירת התפילה, או במגירת תשומת הלב לבן הזוג ולילדים.

יום חמישי, 5 באפריל 2012

ארבעה בנים

פסח - חג החינוך - יש כל כך הרבה מה לכתוב, אבל למי יש פנאי בין כל העבודות. ובכל זאת, משהו קטן שעלה במחשבתי:
התפיסה הרגילה שלי (ואני מניח שאצל רבים) ביחס לארבעת הבנים של ההגדה, היתה תמיד שיש כאן שלושה ילדים - רשע, תם ושאינו יודע לשאול - "בעיתיים", או לפחות מאתגרים, וילד אחד - החכם - משאת כולנו, ילד "חלק" ללא בעיות, שרק מחכה שנתווה לו את הדרך.
היום חשבתי פתאום שזה לא נכון. כבר אמרו שארבעת הבנים, הם ארבעה מצבים שיש אצל כל ילד - ובעצם אצל כל אחד מאתנו. לפעמים הוא חכם, לפעמים רשע, לפעמים תם, או אינו יודע לשאול.
ומסתבר שהחכמה גם היא מהווה לעתים מכשול או אתגר. החכמה האנליטית, הבטוחה בעצמה, הופכת לעתים לחומה קשיחה, המונעת מאתנו להקשיב לרבדים אחרים בתוכנו.
רק לאחרונה פגשתי ילד מוכשר וחכם, אך סובל נפשית. לא אכנס כאן לפרטים, רק אומר כי לחכמה שלו, או ליתר דיוק - לתחכום שלו, יש חלק בסבל הנפשי שעובר עליו.
אז גם להיות חכם - זה לעתים אתגר.