"כל המעביר על מידותיו - מעבירים לו על כל פשעיו".
הפירוש הפשוט - אדם שמבליג ולא מתמסר בלי שליטה ל"מידותיו", לכעס שמתעורר בו, לנקמה שבוערת בו וכדומה - "מעבירים לו על כל פשעיו" - זוכה וגם משמים מתנהגים אליו ב"מידה כנגד מידה" וסולחים ומוותרים לו על כל פשעיו.
הרב אליהו דסלר כותב על כך פירוש, קצת "דרושי", אבל מעניין ומאיר:
מעביר על מידותיו - הוא אדם שבשעה שהוא כועס עדיין אפשר לעבור לידו, אדם שלא מתפרץ לגמרי, שלא שובר את הכלים ומשתולל בלי הבחנה.
האמירה כאן היא חזקה ועוצמתית ואני משתדל ליישם אותה בחיי: לא דורשים ממך להיות מלאך: לא לכעוס, לא להתאכזב, או לא להתלונן, אבל במפורש דורשים ממך "להיות בן אדם", שאנשים יוכלו עדיין לחיות בקרבתך ו"לעבור לידך" גם בזמן שאתה כועס, גם בזמן שאתה לא במצב הרוח הכי מזהיר.
מותר לך להיות אנושי. לכל אדם יש חולשות, רגישויות, ציפיות וכעסים. אבל חובתך לשמור על פורפורציות, אל תגזול לאנשים סביבך את איכות החיים, אל תרעיל למשפחה/לחברים שלך את האווירה...
"הסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה