שנה טובה ומתוקה

בעבר כתבתי כאן את הרעיון של אריך פרום על "ארץ זבת חלב ודבש". חלב - מסמל את המזון הבסיסי, המזין, הנצרך לעצם הקיום. דבש - הוא מתיקות החיים.
באותה מידה אנחנו מאחלים ומבקשים: שנה טובה ומתוקה.
שיהיה לנו "טוב" - את כל הצרכים הבסיסיים, הטובים לנו. וגם "מתוק" - זו חדוות החיים שמנעימה לנו את חיינו.
לא תמיד הדברים הטובים לנו הם גם נעימים ומתוקים, לעתים הדבר להיפך. כמו תרופה מרה שחייבים לבלוע.
וכמובן, מאידך גיסא, לא כל מה שמתוק לנו - באמת טוב לנו.
ולכן תפילתנו לשנה טובה ומתוקה.
שהדברים הטובים יהיו גם מתוקים לנו.
(את ההשראה קיבלתי ממאמר של רבי צדוק הכהן מלובלין באחד מספריו - לא זוכר כרגע איפה)

ארץ זבת חלב ודבש

הפסיכולוג והפילוסוף היהודי אריך פרום כותב בספרו "אמנות האהבה" משהו שמלווה אותי כבר כמה שנים:
אמא (וכנראה גם אבא) צריכה להיות  כמו ארץ ישראל. ארץ ישראל היא זבת חלב ודבש, וכך גם האמא מלבד "חלב" - הוי אומר: תזונה, הלבשה ודאגה לכל צרכי הקיום הפיזיים - היא צריכה להעניק לילד שלה גם "דבש" - היא צריכה גם להמתיק ולהנעים לו את החיים.