אחד האתגרים המעניינים בחינוך הוא החינוך לבחירה, עוד אעסוק בזה בהמשך בעזרת ה', בנתיים אני רוצה לצטט כאן קטע מיוחד במינו מתוך דברי רבי שמשון רפאל הירש בפירושו לחומש (דברים ו, ה):
...הרע, הנקלה, הגס והחושני מושך אל לבנו, וגירוי זה מקורו של היצר הרע; וגם הטוב, האציל, הרוחני-המוסרי מושך אל לבנו, וגירוי זה הוא מקורו של היצר הטוב.
אולם אל אחד ויחיד נטע בתוכנו את שני הגירויים האלה, ובאהבתו אותנו נתן לנו את הנטייה לטוב וגם לרע, כי לא מחוסר אהבת ה' לאדם הכשיר אותנו להיות נמשכים גם אחרי הרע; היפוכו של דבר: עצם אהבתו מתבטאת בכך שהרע מגרע אותנו, כל אצילותינו, כל מעלת כבודנו המוסרי תלויה בגירוי זה.
אלמלא הגירוי הזה לא היינו ראויים לשם "אדם", לא היו קייימים ערכים מוסריים ולא מעשים טובים, כי היו לנו רק רצונות ומעשים פיסיים, וכבר היה נמשל האדם כבהמות נדמה.
כי האינסטינקט שאנחנו מייחסים לבהמה איננו אלא החד-צדדיות של נפש הבהמה. הבהמה נמשכת רק אחרי הגירויים המתאימים לטבעה, והיא אדישה לכל השאר, או נפשה סולדת ממנו. מכאן עוצמת החיים הבהמיים שאינם ניתנים לשינוי.
אלמלא היה הרע והנקלה-החושני מגרה אותנו, אילו היה מעורר בנו רק דחייה וסלידה טבעית או משאיר אותנו אדישים, ואילו היה הטוב מגרה אותנו בפיתוי שאין לעמוד בפניו, אלמלא היה הטוב כרוך גם בהתנזרות ובהתגברות על עצמנו - לא היינו עושים את הרע, אך גם לא היה לאל ידינו לעשות את הטוב. כי הטוב שהיינו עושים לא היה נזקף לזכותנו, כי לא היה בו משום מעשה אדם הפועל בחירות מוסרית, אלא תמיד היינו נכנעים רק לכפייה הגופנית של טבענו הכפוף - בלא התנגדות - לגירויים הפועלים עליו.
טול מן האדם את היצד הרע - וכבר סתמת את הגולל על כל כבודו המוסרי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה