שעת רגישות

לכל אחד (כנראה) תקופות או זמנים מסויימים, שבהם הוא יותר רגיש, יותר פגיע, יותר שברירי. אצל הבת שלי זיהיתי נקודת רגישות כזו - בכל פעם שהיא חוזרת מבית הספר.
היא מגיעה עייפה, פיזית ומנטלית, וגם רעבה, ולכן מגיעה בקלות מדהימה לידי בכי. כל סיבה, הקטנה והשולית ביותר שתהיה, מביאה אותה לידי בכי משופע דמעות.
עצם הזיהוי של הזמן שהיא חוזרת כזמן מועד לבכי, גורם לי להיות מוכן לכך, להגיב במתינות ובסבלנות, ולעתים גם למנוע את הבכי או לכל הפחות לסיים אותו יפה ומהר.
נקודה זו יפה גם לגבי עצמנו. גם לנו יש "שעות רגישות", זמנים בהם אנו עם אנרגיה מצומצת, סבלנות מוגבלת וכו'. אם נכיר את שעות הרגישות שלנו, נדע להתכונן אליהן. נוכל להפחית את רמת הדרישות שלנו מעצמנו באותה שעה, וגם להתאים לה את המטלות המתאימות.